אני מרגישה שאני חייבת לך התנצלות מעומק ליבי, למרות כל הבטחותי שאני אפרסם יותר פוסטים ואעדכן יותר בתכיפות זה לא ממש קרה ויצא שהפעם האחרונה שכתבתי הייתה לפני כמעט חודשיים.
האם ההתנצלות מתקבלת?
להבטיח שאני אכתוב בתכיפות גבוהה יותר מעכשיו זה בעייתי כי אני לא באמת יודעת מה יהיה אבל אני מבטיחה שאני אשתדל.
אז מה קרה איתי בחודשים האחרונים?
סיימתי את לימודי התואר הראשון והיום קיבלתי את תעודת הזכאות לתואר!!!!
בעקבות סיום הלימודים והתקופה הקשה שעברתי בשנה האחרונה (א.ע. מחלת הנשיקה) החלטתי להוריד מעצמי עומס והתפטרתי מישראכרט אחרי כמעט שלוש וחצי שנים של עבודה.
אני ובן זוגי היקר טסנו לשבוע לפראג בכדי להתחיל תקופה חדשה ונקייה: אני את תקופת פוסט ישראכרט והוא תקופת לימודים.
התחלתי לעבוד במקום עבודה חדש, רגוע ושלו בהרבה מישראכרט ובינתיים אני מאוד מאוד מרוצה! אמנם זה לא בתחום שלמדתי אבל אני חושבת שזה תחום שמתאים לי הרבה יותר.
אז למה לא עידכנתי בכל התקופה הזו?
שעות העבודה שלי במקום החדש הן מאיזור 7 בבקר עד 16:00 (בערך) וכשאני מגיעה הביתה כבר אין לי כוח לפתוח את המחשב ובטח שלא לכתוב.
אין לי לאחרונה הרבה התחדשויות (הייתי בתקופה שלא רק שלא קניתי כמעט כלום אלא בקושי השתמשתי במה שיש לי), אפילו בפראג קניתי רק מסקרה וקרם ידיים.
ובטוח שהיו עוד סיבות שלא עולות לראשי כרגע...
בכל מקרה - חסל סדר תירוצים:-)
כולי תקווה לקבל מחילה על התקופה הזו וכמובן שאני אשתדל להיות נוכחת בבלוג קצת יותר.
תמיד חשוב לי שלדברים יהיו סיבה וזה מתבטא בהרבה היבטים בחיים.
הנה כמה דוגמאות למשל:
אני לרוב לא אלך סתם להסתובב בקניון אם אני לא ארצה לקנות משהו, גם אם בסוף אני לא אקנה כלום, לעצם ההליכה לקניון הייתה סיבה.
בלימודים, אני לא סתם אקרא מאמרים אלא אם כן יש לי סיבה טובה לקרוא אותם, למשל אם אני צריכה להכין עבודה שקשורה אליהם (או אם הם ממש ממש מעניינים אותי ואז זו גם סיבה טובה לקרוא).
בעבודה, אני תמיד אדרוש את הסיבה שעומדת מאחורי מה שמבקשים ממני לעשות.
הסעיף הקודם נכון גם לשירות הצבאי שלי, תמיד רציתי לדעת למה אני צריכה לעשות משהו וגם בתור מפקדת הייתי מסבירה לחיילים שלי את הסיבה לעשייה של כל דבר.
למה אני מספרת לכם את כל זה?
היום סוף סוף הגיעה הסיבה לכך שאני חולה כ"כ הרבה בזמן האחרון.
אחרי דלקת ריאות בנובמבר האחרון שהובילה אותי למיון, התקררויות מרובות, דלקת בדרכי הנשימה העליונות שנמשכה שבועיים כללה חום שנושק ל- 39 מעלות ושיעול נוראי שעדיין נמשך וכמובן דרשה אנטיביוטיקה מרדימה ומטשטשת למשך 10 ימים, ולא רק זה אלא גם ביומיים האחרונים הצטרפו לחגיגה שקדים מוגדלים ומוגלתיים. אחרי כל זה וכמובן אחרי בדיקת דם אתמול התוצאות מראות שמדובר במחלת הנשיקה, שיש לה את הסימפטומים כפי שמתוארים פה:
אמנם ההכרעה הסופית עם החותמת של נוכחות EVB, כלומר שזו מחלת הנשיקה עדיין לא הגיעה, אבל לפי הרופא הבדיקות בינתיים מראות שזה מה שיש לי.
רוב הסימפטומים שרשומים למעלה הם אכן מה שאני מרגישה: שיעול, כאבי ראש וסחרחורות, כאבי גרון ושקדים מוגדלים, עייפות והסימפטום הכי שווה מכולם - אובדן תיאבון! (כבר ירדתי בערך 5 קילו מהסיפור הזה)
היתרון של המחלה הזו, חוץ מהירידה במשקל, היא העובדה שאני מקבלת פטור מהעבודה, או במילים יפות יותר, ימי מחלה, מה שנותן לי זמן להיות בבית לנוח ולהקדיש את הזמן ללימודים שכן זה הסמסטר האחרון של התואר.
אבל מצד שני מגיע החיסרון של המחלה, אמנם אני בבית אבל אני עייפה רוב ואין לי כוח ללמוד, אני מוצאת את עצמי יושבת בסלון ונרדמת ככה באמצע היום או שאני סוף כל סוף מתיישבת מול השולחן בכדי ללמוד אני מוצאת את עצמי קוראת על מחלת הנשיקה כל מיני דברים או סתם מרפרפת בבלוגים ובפורמים שונים.
מכיוון שלמחלת הנשיקה אין תרופה ורק מטפלים בסימפטומים שלה ביקרתי בבית מרקחת שם נתנו לי כדורי ויטמין C, כיוון שלפי הרוקחת וגם לפי האינטרנט (כבר אמרתי שקראתי הרבה על מחלת הנשיקה, דפדפו למטה עד שכתוב ויטמין C), במחלקת הנשיקה המערכת החיסונית מאוד חלשה וזו הסיבה גם שנדבקים בכל שטות, אז ההמלצה היא לקחת ויטמין C כדי לחזק את המערכת החיסונית. אז יש לי עכשיו כדורים בגודל היקום, טוב לא כאלו גדולים אבל 1000 מ"ג, שמכילים 1667% מהכמות המומלצת למבוגרים ביום.
חוץ מזה קניתי גם כדורי מציצה (כי הרופא אמר שזה מה שצריך לקחת לגרון) של למוסין בטעם דובדבן שהם לא רק טעימים אלא גם ניראה שהם ממש עוזרים לגרון. אני תמיד הייתי מהנאמנים לקלגרון והרוקחת המליצה לי לנסות את הכדורים האלו בטענה שהם טובים הרבה יותר מקל גרון מכיוון שיש בהם גם חומר מחטא וגם חומר מאלחש וכן הם טובים יותר מסטרפסילס כי הם טעימים יותר (יש לי בעיה עם הטעם שלהם כי הם מכילים מנטה) - והיא אכן צדקה!
אז לסיום כמו שאתם רואים השבוע לא היו קניות של לקים חדשים או מוצרי טיפוח למיניהם למרות שהיה תיכנון לכך גם בגדים לא נרכשו כי אפילו בסיבוב בקניון עם אימא שלי לא היה לי את החשק לקנות משהו, אבל מה שכן - התקבלה סיבה לעובדה שאני חולה הרבה לאחרונה וזה הכי חשוב!
שיהיה לכולכם חג שמח, כשר אם אתם רוצים, וכמובן רק בריאות!
אני יודעת שהרבה זמן לא כתבתי ואני מאשימה את זה במוסדות גוזלי הזמן הפנוי "אוניברסיטה" ו- "עבודה". אני עכשיו בסמסטר האחרון של התואר הראשון וניראה כאילו האקדמיה מחכה לסוף כדי להראות לי שלעשות תואר זה לא דבר קל. יש האומרים שזו רק הרגשה שלי והעומס הוא מכיוון שאני נמצאת באס"ק (אווירת סוף קורס למאותגרי קיצוריים צבאיים) אבל אני לא חושבת ככה, העומס הוא ממשי לגמרי והוא הרבה יותר מסיבי מאשר השנתיים וחצי הקודמות.
אבל ולמרות כל העומס, אני מוצאת לפעמים קצת זמן לנקות את הראש ממאמרים, תרגילים ועבודות ובודקת מה חדש בעולם החיצוני.
והפעם - רציתי לעדכן אותכן על הגרלה שווה במיוחד שמתקיימת אצל הבולשת, לקים נסדקים של צ'יינה גלייז. ממליצה להיכנס ולקרוא את הבלוג המצויין שלה, במיוחד את הסקירה שלה על הקראקל של צ'יינה גלייז ואולי תזכרו בהגרלה:-)
.jpg)
