מודה מקרב לב למגלה הפניצילין, אלכסנדר פלמינג

שואלים אותי הרבה לאחרונה איך אני מרגישה, שזו כמובן שאלה לגיטימית מאוד לאור העובדה שאני חולה כ"כ הרבה בתקופה האחרונה!


אז שלומי אמנם לא מעולה אבל הוא משתפר מיום ליום, כנראה שהראפאפן 500 מ"ג שקיבלתי, שאותו אני אמורה לקחת פעמיים ביום, שני כדורים (כן,לא טעיתי, זה 2000 מ"ג של אנטיביוטיקה) מתחיל להשפיע:-)
נכון שעדיין לא הכל מושלם, עדיין מגרד לפעמים בגרון ועדיין קצת כואב בצלעות אבל זה כלום לעומת מה שהיה בתקופה האחרונה, את הכאבים האלו אני עוד יכולה לסבול.

אז תודה לכל המתעניינים, אין דבר יותר מחמם לב מלדעת שדואגים לך ואוהבים אותך:-) 

לאור העובדה שאני מרגישה יותר טוב, החלטתי לעשות לעצמי טוב על הנשמה ואני עוד מעט יוצאת לכיוון תל אביב להסתובב גם בדיזינגוף, לעשות קצת קניות (אבל ממש קצת כי היו הרבה ימי מחלה לאחרונה ככה שהמשכורת ממש נמוכה, לא שבד"כ היא גבוהה:-P) ובעיקר להירגע לקראת תקופת המבחנים האחרונה של התואר הראשון!


עוד עידכון הוא שנרשמתי היום ללימודי עריכה לשונית, עדיין אין כמובן תשובות אבל זה צעד לכיוון מקצוע כלשהו שהוא רגוע ושליו יותר. אחת מהסיבות שנירשמתי לזה הוא שהפנמתי שלעבוד עם ילדים קטנים זו כנראה תהיה בעיה עבורי, כי עם כל האהבה שלי אליהם, הם חולים יותר מידי ואני נדבקת מהם יותר מידי :-\ אז לצערי לעסוק בחינוך של לקויי שמיעה זה כנראה לא מה שאני אעשה בחיים. לימודי התעודה לא עמוסים במיוחד, לפחות לא בשנה הראשונה, ככה שגם אני אתחיל לרכוש מקצוע וגם זה יעשה בצורה רגועה יותר ועמוסה פחות.


התיכנון הוא גם ללמוד גרמנית, אבל אני עדיין מתלבטת איפה ומתי ככה שהנושא הזה נדחה קצת.


טוב אני אפסיק לבלבל את המוח ואתחיל להתארגן ליציאה לכיוון ת"א!
שיהיה יום טוב לכולם:-)
אוהבת!

הבטחתי אז אני מנסה לקיים

אני עכשיו באוטובוס, בדרך למרפאה, במקום להיות בעבודה.
זה שאני הרבה זמן חולה לא חדש לכן, אז זה בטח לא מפתיע.
ביום רביעי בבוקר, התעוררתי עם מוגלה בגרון, שוב, הלכתי לרופא שעשה משטח גרון ואמר שבינתיים רק צריך לחכות לתוצאות שיגיעו בשישי.
בשישי כשהן לא הגיעו התקשרתי לאחות והיא אמרה שזה בטח יהיה בראשון כאשר במקביל פגשתי במקרה את המזכירה של הקופת חולים שאמרה שכאשר הבדיקות לוקחות זמן זה אומר שיש משהו- בדיעבד היא צדקה.
אמנם חשבתי שהנה אין כלום כי המוגלה פחת (או אולי פחתה), אבל בבוקר הגיעו התוצאות שלפי הרופא- יש חיידק, בואי:-/
ממש נמאס לי כבר להיות חולה ואני מרגישה ואולי קצת חוששת שיש משהו אחר שמסתתר כי זה לא הגיוני שאני חולה ע״י הרבה זמן! אני שבתור ילדה בקושי הייתי אצל הרופא, ביקרתי אצלו יותר מידי לאחרונה.

אני צריכה למצוא דברים שישכיחו את המחשבות שיש לי בראש כי הן כנראה עושות לי רק לא טוב!

לכן מטרת הפוסט- ספרו לי על דברים שמעודדים אותכם, דברים שעושים לכם טוב על הלב, דברים שמשכיחים מכם את הצרות והדברים הרעים והנוראים שיש בעולם... כי אני כבר לא מוצאת איך לעשות את זה.

אז זהו, אלו המחשבות שלי בדרך למרפאה, שוב, בתקווה להרגיש טוב יותר במהרה כי נמאס לי להיות חולה!!!

מורן


- Posted using BlogPress from my iPhone

ללא מילים...

כמה טוב שיש סיבה!

תמיד חשוב לי שלדברים יהיו סיבה וזה מתבטא בהרבה היבטים בחיים.

הנה כמה דוגמאות למשל:

• אני לרוב לא אלך סתם להסתובב בקניון אם אני לא ארצה לקנות משהו, גם אם בסוף אני לא אקנה כלום, לעצם ההליכה לקניון הייתה סיבה.
• בלימודים, אני לא סתם אקרא מאמרים אלא אם כן יש לי סיבה טובה לקרוא אותם, למשל אם אני צריכה להכין עבודה שקשורה אליהם (או אם הם ממש ממש מעניינים אותי ואז זו גם סיבה טובה לקרוא).
• בעבודה, אני תמיד אדרוש את הסיבה שעומדת מאחורי מה שמבקשים ממני לעשות.
• הסעיף הקודם נכון גם לשירות הצבאי שלי, תמיד רציתי לדעת למה אני צריכה לעשות משהו וגם בתור מפקדת הייתי מסבירה לחיילים שלי את הסיבה לעשייה של כל דבר.

למה אני מספרת לכם את כל זה?

היום סוף סוף הגיעה הסיבה לכך שאני חולה כ"כ הרבה בזמן האחרון.

אחרי דלקת ריאות בנובמבר האחרון שהובילה אותי למיון, התקררויות מרובות, דלקת בדרכי הנשימה העליונות שנמשכה שבועיים כללה חום שנושק ל- 39 מעלות ושיעול נוראי שעדיין נמשך וכמובן דרשה אנטיביוטיקה מרדימה ומטשטשת למשך 10 ימים, ולא רק זה אלא גם ביומיים האחרונים הצטרפו לחגיגה שקדים מוגדלים ומוגלתיים. אחרי כל זה וכמובן אחרי בדיקת דם אתמול התוצאות מראות שמדובר במחלת הנשיקה, שיש לה את הסימפטומים כפי שמתוארים פה:

אמנם ההכרעה הסופית עם החותמת של נוכחות EVB, כלומר שזו מחלת הנשיקה עדיין לא הגיעה, אבל לפי הרופא הבדיקות בינתיים מראות שזה מה שיש לי.

רוב הסימפטומים שרשומים למעלה הם אכן מה שאני מרגישה: שיעול, כאבי ראש וסחרחורות, כאבי גרון ושקדים מוגדלים, עייפות והסימפטום הכי שווה מכולם - אובדן תיאבון! (כבר ירדתי בערך 5 קילו מהסיפור הזה)

היתרון של המחלה הזו, חוץ מהירידה במשקל, היא העובדה שאני מקבלת פטור מהעבודה, או במילים יפות יותר, ימי מחלה, מה שנותן לי זמן להיות בבית לנוח ולהקדיש את הזמן ללימודים שכן זה הסמסטר האחרון של התואר.

אבל מצד שני מגיע החיסרון של המחלה, אמנם אני בבית אבל אני עייפה רוב ואין לי כוח ללמוד, אני מוצאת את עצמי יושבת בסלון ונרדמת ככה באמצע היום או שאני סוף כל סוף מתיישבת מול השולחן בכדי ללמוד אני מוצאת את עצמי קוראת על מחלת הנשיקה כל מיני דברים או סתם מרפרפת בבלוגים ובפורמים שונים.

מכיוון שלמחלת הנשיקה אין תרופה ורק מטפלים בסימפטומים שלה ביקרתי בבית מרקחת שם נתנו לי כדורי ויטמין C, כיוון שלפי הרוקחת וגם לפי האינטרנט (כבר אמרתי שקראתי הרבה על מחלת הנשיקה, דפדפו למטה עד שכתוב ויטמין C), במחלקת הנשיקה המערכת החיסונית מאוד חלשה וזו הסיבה גם שנדבקים בכל שטות, אז ההמלצה היא לקחת ויטמין C כדי לחזק את המערכת החיסונית. אז יש לי עכשיו כדורים בגודל היקום, טוב לא כאלו גדולים אבל 1000 מ"ג, שמכילים 1667% מהכמות המומלצת למבוגרים ביום.

חוץ מזה קניתי גם כדורי מציצה (כי הרופא אמר שזה מה שצריך לקחת לגרון) של למוסין בטעם דובדבן שהם לא רק טעימים אלא גם ניראה שהם ממש עוזרים לגרון. אני תמיד הייתי מהנאמנים לקלגרון והרוקחת המליצה לי לנסות את הכדורים האלו בטענה שהם טובים הרבה יותר מקל גרון מכיוון שיש בהם גם חומר מחטא וגם חומר מאלחש וכן הם טובים יותר מסטרפסילס כי הם טעימים יותר (יש לי בעיה עם הטעם שלהם כי הם מכילים מנטה) - והיא אכן צדקה!

אז לסיום כמו שאתם רואים השבוע לא היו קניות של לקים חדשים או מוצרי טיפוח למיניהם למרות שהיה תיכנון לכך גם בגדים לא נרכשו כי אפילו בסיבוב בקניון עם אימא שלי לא היה לי את החשק לקנות משהו, אבל מה שכן - התקבלה סיבה לעובדה שאני חולה הרבה לאחרונה וזה הכי חשוב!

שיהיה לכולכם חג שמח, כשר אם אתם רוצים, וכמובן רק בריאות!