יום ראשון, 17 ביולי 2011

נגמרו מועדי א'!

היום, בשעה 15:30 סיימתי רשמית את מועדי הא' שלי, אמנם נותר לי עוד לסיים עבודה שכתובה כבר ברובה (מיתרונות הזרת השבורה) ועוד סמינר להגיש בחודש ספטמבר, אבל מועדי הא' נגמרו!


קצת מרגיש לי מוזר שאני לא אצטרך יותר להגיע לאוניברסיטה ולהיבחן במבחנים של התואר (כל עוד כמובן לא יהיה לי מועד ב' בסמנטיקה שהוא מחסרונות הזרת השבורה), אבל המוזר הזה מרגיש לי טוב!


היום בסוף המבחן ישבתי עם החברות מהלימודים והבנתי שאני אתגעגע לזה קצת, למרות שבאמת לא היה כזה קל:
יחסרו לי ההפסקות בין השיעורים והניסיון לאכול צהרים ברבע שעה, יחסרו לי ההתכתבויות בפייסבוק או על המחברת עם החברה ליד, תחסר לי הלמידה המשותפת למבחנים, תחסר לי הישיבה על הדשא בחלונות בין השיעורים וקיום שיחות בנושאים שברומו של עולם, יחסר לי השיטוט הספרייה או במאגרי המידע שלה בתקווה למצוא את המאמר שצריך לשיעור, יחסרו לי המיילים שנשלחו בתפוצות ענק בתקווה שמישהו ישלח חומר כי מישהי לא הייתה בכל השיעורים ונזכרה בזה יום לפני הבחינה (לא אני, אל דאגה, אני דאגתי להיות בכל השיעורים ושלא הייתי השלמתי), יחסרו לי הקבוצות של סיכומי המאמרים שבזכותם קראתי קצת פחות מאמרים ויותר סיכומים, תחסר לי ההתמרמרות על כמות השיעורים, מטלות והעומס באופן כללי!


אז כן, כמו שאתם רואים, אני אתגעגע לאוניברסיטה:-) 
כאשר אם יהיה לי מזל כל זה יתחיל שוב ברגע שאני אדע אם התקבלתי לשנה"ל הקרובה ללימודי עריכה לשונית:-)


אבל בינתיים, היעד הבא הוא למצוא דיל משתלם לסופ"ש, אני כ"כ חייבת את זה לעצמי לאור החצי שנה+ הנוראית שהייתה לי מבחינה בריאותית!


לסיום אני מפרסמת את מה שפרסמתי גם בגוגל+: השיר "טיפה טיפה" של מירי מסיקה, כי כן, אני מרגישה שאני מתחילה לאט לאט לחזור לעצמי אחרי התקופה הזו שהייתה לי. אני עדיין לא מרגישה בשיא הבריאות כי המחלה הזו או יותר נכון העובדה שהייתי חולה מלא זמן השפיעה עלי קצת מבחינה נפשית אבל אני מנסה לחזור לעצמי "טיפה טיפה"...




ועד הפוסט הבא - שיהיה אחלה של חופש גדול! תטוסו לחול, תבלו, תקנו הרבה לקים ומוצרי טיפוח אחרים, תאכלו במסעדות טובות, תראו סרטים והצגות טובות, תקראו ספרים מעניינים כי הרי חיים רק פעם אחת!




מורן

יום שלישי, 12 ביולי 2011

הגרלה שווה ביותר אצל הבולשת

הבולשת המקסימה מגרילה סט מברשות של סיגמא, ממליצה להירשם וכמובן לקרוא את הבלוג!
הבולשת: טיפוח,איפור,אופנה: Sigma Makeup Naughty In Black+Giveaway
בהצלחה לכולן!

יום ראשון, 10 ביולי 2011

Polished Casual: OPI Miss Universe Collection Giveaway!!!!!!

Polished Casual: OPI Miss Universe Collection Giveaway!!!!!!

עוד עידכון לגבי הגרלה שמסתיימת עוד יומיים ופתוחה גם לקוראים בין לאומיים! בהצלחה!

יום חמישי, 7 ביולי 2011

הגרלת בשמים אצל מה בבקבוק - הבושם

פוסט קצרצר שמטרתו רק לעדכן שוורד, הלא היא "מה בבקבוק" עורכת הגרלה של 2 בשמים נהדרים.

יום ראשון, 3 ביולי 2011

ככה התחלתי את הסופ״ש

יום חמישי, ה-30.6.2011, אני מתעוררת בבוקר מוקדם על מנת לחזור עוד קצת על החומר לקראת המבחן שבצהריים. באיזור 8:00 החלטתי שמספיק לבינתיים ואני אלך לנקות קצת את הראש לפני הבחינה בקניון עם אימא שלי.
באיזור 11 חזרנו הביתה, ככה שנישאר לי עוד שעה בערך עד למבחן- זמן מעולה לחזרה נוספת על החומר, במיוחד זה שלא הספקתי לחזור עליו בבוקר.
עליתי לחדר שלי, סידרתי את המיטה (ייקית, מה לעשות) ואז- בום!
הזרת נתקעה לי ברגל של המיטה, שעה לפני שאני צריכה לצאת לכיוון האוניברסיטה.
בהתחלה זה היה כמו כאב רגיל של מכה כזו ופתאום, אחרי 2 דקות, זה התחיל לכאוב נורא!!
אני פורצת בבכי תמרורים לאימא שלי שבינתיים מורחת לי משחה (טראומיל לפי שמתעניין), שמה קרח (משהו שמיועד למכות כאלו) ופוקדת עלי לשכב עם הרגל למעלה עד שאני אצטרך לצאת למבחן, אח"כ חובשת לי את הרגל ומקפיצה אותי לאוניברסיטה.
ככה מצאתי את עצמי יושבת במבחן עם רגל כואבת ומנסה לענות על שאלות בסמנטיקה (שזה בלי קשר לרגל כואבת לא קל במיוחד).
כמובן שלחזור מהאוניברסיטה בכוחות עצמי אני לא יכולה כי ההליכה לאוטובוס וממנו הביתה היא ארוכה ואני בקושי הולכת מטר, ככה שהייתי צריכה להטריח את אימא שלי גם להחזיר אותי מהאוניברסיטה.
התיכנונים של אירועי "לילה לבן" בת"א בוטלו כמובן, ואני מוצאת את עצמי שוכבת בסלון עם אצבע כחולה ונפוחה:



הלבן זה כמובן הקרם- טראומיל ולא שאריות לק או משהו כזה.



למחרת קמתי והתוודתי שעדיין כאב, הרגל עדיין כחולה ואפילו יותר ממה שרואים בתמונה למעלה (היא צולמה שלוש שעות אחרי המכה עצמה).


נשארתי בבית כל שישי וכל שבת, בקושי יכולה ללכת נורמלי וגוררת רגלים.




בשבת בבוקר האצבע עדיין הייתה כחולה ולא היה ספק שזו כנראה לא מכה רגילה, במיוחד לאור העובדה שאני לא מצליחה להזיז את הזרת או את שתי האצבעות שצמודות לה.


היום בבוקר הייתי אצל הרופא משפחה שחשד שזו פריקה והפנה אותי לטראומוטולוג, שזה בעצם אורטופד של טראומה לפי מה שהבנתי.


ואז הגיעה הקביעה: "שברת את הזרת, אפילו בלי צילום רואים וחבל סתם לצלם", נושמת לרווחה שזו לא פריקה ושלא צריך להחזיר את העצם למקום, נשלחתי לאחות לחבישה.
אז חבושה בשלושת האצבעות של רגל ימין (למשך 10 ימים) ומצויידת עם 7 ימי מחלה, ככה התחלתי את השבוע(:






אולי זה מוזר שאני מחייכת אבל הסיפור הזה מצחיק אותי, אמנם כואב לי ואני צולעת, אבל בזכות זה אני אסיים את העבודות של הלימודים קודם ואפילו אצליח לחסוך כסף, כי הפעם, בניגוד לימי מחלה הקודמים שלי, אני באמת לא יכולה לצאת מהבית(:


שיהיה לכולנו שבוע טוב!


נ.ב.- יודעת שזה נהיה יותר יומן אישי מבלוג אבל מי אמר שאני חייבת לכתוב רק על קוסמטיקה, טיפוח ולקים? דווקא נחמד לי לספר את החוויות שלי לעולם(: