יום ראשון, 29 במאי 2011

הבטחתי אז אני מנסה לקיים

אני עכשיו באוטובוס, בדרך למרפאה, במקום להיות בעבודה.
זה שאני הרבה זמן חולה לא חדש לכן, אז זה בטח לא מפתיע.
ביום רביעי בבוקר, התעוררתי עם מוגלה בגרון, שוב, הלכתי לרופא שעשה משטח גרון ואמר שבינתיים רק צריך לחכות לתוצאות שיגיעו בשישי.
בשישי כשהן לא הגיעו התקשרתי לאחות והיא אמרה שזה בטח יהיה בראשון כאשר במקביל פגשתי במקרה את המזכירה של הקופת חולים שאמרה שכאשר הבדיקות לוקחות זמן זה אומר שיש משהו- בדיעבד היא צדקה.
אמנם חשבתי שהנה אין כלום כי המוגלה פחת (או אולי פחתה), אבל בבוקר הגיעו התוצאות שלפי הרופא- יש חיידק, בואי:-/
ממש נמאס לי כבר להיות חולה ואני מרגישה ואולי קצת חוששת שיש משהו אחר שמסתתר כי זה לא הגיוני שאני חולה ע״י הרבה זמן! אני שבתור ילדה בקושי הייתי אצל הרופא, ביקרתי אצלו יותר מידי לאחרונה.

אני צריכה למצוא דברים שישכיחו את המחשבות שיש לי בראש כי הן כנראה עושות לי רק לא טוב!

לכן מטרת הפוסט- ספרו לי על דברים שמעודדים אותכם, דברים שעושים לכם טוב על הלב, דברים שמשכיחים מכם את הצרות והדברים הרעים והנוראים שיש בעולם... כי אני כבר לא מוצאת איך לעשות את זה.

אז זהו, אלו המחשבות שלי בדרך למרפאה, שוב, בתקווה להרגיש טוב יותר במהרה כי נמאס לי להיות חולה!!!

מורן


- Posted using BlogPress from my iPhone

יום שבת, 28 במאי 2011

לק היום

Color club- gimme a big grape kiss








פורמולה נהדרת וצבע עוד יותר נהדר! מעטים הגוונים שיכולים להתחרות עם סגול(:


ועכשיו חוזרים ללימודים....


אגב- אל תגדילו את התמונה כי אז רואים שעדיף לא לצלם מהאייפון.

יום שלישי, 24 במאי 2011

חדש!

הפוסט יהיה קצר כי אני בדרך לישון, אבל הבטחתי לעדכן יותר אז בבקשה- 3 לקים חדשים שנקנו אתמול.


שאלתי בפורום אבל אני אשאל גם פה - מה למרוח?

לילה טוב לכולם! :-*


** עדכון חשוב** ה- age of aquarius לא דומה בתמונה למציאות.. הוא ניראה ככה בחושך אבל ביום הוא מאוד טורקיזי, ממש לא כמו בתמונה.

יום שבת, 21 במאי 2011

התחדשויות




כפי שחלקכן כבר יודעות בתקופה האחרונה התחדשתי לי בכמה לקים. כמו שהבטחתי אני מפרסמת פוסט על הרכישות האחרונות שלי.


קודם כל אני רוצה לספר לכן על טיפות הייבוש של זויה, אני חושבת שעדיין לא נתקלתי במוצר כזה מעולה!!! מורחים לק, מטפטפים טיפה שמהר מאוד מתפשטת לכל אורך ורוחב הציפורן ולאחר כ- 5 דקות הלק יבש לגמרי. ולא, לא לגמרי כמו המייבש עושה אלא הרבה יותר טוב!(!!!)
עוד גיליתי שכשאני שמה מעל הטיפות את הפושה הוא גם מתייבש מהר יותר.
בקיצור אני ממש ממליצה על המוצר, נכון שהוא לא זול, אבל שווה ביותר.

לגבי הלקים עצמם- לאחרונה עשיתי כמה הזמנות, אבל לצערי מרבים הגוונים לא עמדו בציפיות ככה שהועברו לידים (יותר נכון ציפורניים) שיהנו מהם יותר.
הגוונים שנרכשו ונשארו אצלי:
  1. Zoya areej - מזכיר מאוד את הדים סאם פאלם של OPI.
  2. OPI Miami beet - סגול כהה שלדעתי יככב עלי הרבה בחורף.
  3. OPI Conquistadorable color - הלק עם השם הכי ארוך שיש לי :-) אדום דודבדני שכזה. נמרח מעולה!
לק נוסף שנשאר, אבל הוזמן לאימא שלי ולא לי, הוא Essie Tart Deco. אני לא מבינה איך עד עכשיו לא קניתי אותו, הוא מדהים! אבל רק כפדיקור.. קשה לי למרוח כזה צבע על הציפורנים בידיים.

האמת שבא לי להתחדש בעוד גוונים, אבל הפעם אני לא הולכת על אדום\ורוד\סגול - בא לי משהו אחר!!!

עד כאן ללקים ומוצרי ציפורניים:-)

בגזרת הטיפוח התחדשתי לי בקרם גוף של "סבון של פעם" בריק מוסק. הקרם מאוד נעים על הגוף ולא מרגיש שומני מידי. הבעיה היחידה שלי היא שבחנות הוא הריח שונה מאיך שהוא מריח בבית, אבל הוא לא דומיננטי כ"כ וזה גם חשוב לי, אז אני אתמודד עם הריח.
עוד משהו שאהבתי הוא שהוא מגיע עם משאבה, מה שהופך את המריחה לנוחה והיגיינית יותר.
עוד התחדשויות שלא קשורות לאיפור או טיפוח הן 2 זוגות נעלים שנרכשו ביריד שופוני. אני חושבת שכבר סיפרתי על בעיית הנעלים שלי, אני מידה 42 וקשה מאוד למצוא נעלי "בנות" במידה הזו. למזלי הקימו את יריד שופוני ושם הרבה מעצבים מציגים נעלים במידה שלי. ולהתחדשויות עצמן:
הזוג הראשון שקניתי שייך לרוני קנטור, סנדלים אדומות נוחות להפליא! (התמונה לקוחה מהקטלוג של רוני)


הזוג השני הן נעלים חומות ששייכות לשתי מעצבות צעירות, נטלי ותמר. הנעלים מאוד נוחות והכי חשוב- במידה שלי!! אני מחכה שהבנות יוציאו עוד קולקציה, בא לי עוד נעליים שלהן:-)

ממליצה להסתכל בדף הפייסבוק שלהן, יש להן עוד נעלים מקסימות מאוד (http://www.facebook.com/pages/Natalievetamar/136456936426518)

אני חושבת שאין עוד דברים שהתחדשתי בהם שיכולים לעניין, אז כדי שאני באמת אוכל לסיים את התואר (עוד 20 יום!!!!) כדאי שאני אחזור לקרוא את המאמר המשעמם ביותר בעולם!


(נ.ב. מודעת לכמויות העצומות של סימני הקריאה שקיימים בפוסט, אני חושבת שזה חלק מההתלהבות)

ניסיון לכתיבת פוסט מהאייפון

שלום לכולם! (:

זה יהיה רק מיני פוסט שמטרתו לבדוק אם פירסום פוסט מהאייפון הוא בכלל אפשרי.

במידה ואכן הפוסט יראה נורמלי במחשב רגיל, רוב הסיכויים שתיראו יותר פוסטים ממני.

בינתיים אני אנצל את ההזדמנות ויאחל לכולכם לילה טוב!!





ברור הרי שהתמונה לא קשורה לכלום אלא עוד ניסיון(:

- Posted using BlogPress from my iPhone

יום שלישי, 17 במאי 2011

עידכון

רק רציתי לעדכן שהעלתי כמה לקים חדשים למכירה בעמוד המכירות/החלפות שלי.

מקווה שלקראת הסופ"ש אני אוכל לפרסם פוסט חדש על הלקים החדשים שלי:-P

שיהיה בינתיים יום מעולה!

יום שני, 9 במאי 2011

ונזכור את כולם...

יום ראשון 8.5.2011

8:00-15:00 - אחרי הרבה זמן שלא עבדתי, אני במשמרת בעבודה, עמוסה בשיחות, משכיחה ממני את העובדה שהיום זה ערב יום הזיכרון. רציתי להיות בטקס הזיכרון שבאוניברסיטה, רציתי לשמוע אם גם השנה אומרים את שמו של בן דודי שלא הכרתי, שנפטר ממחלה במהלך שירותו הצבאי אבל בגלל העבודה לא הייתי.

16:15-17:45 - הלימודים הסתיימו מוקדם (במקום ב- 19:45) לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. אני עוברת בדרך חזרה בקניון וגם שם לא מרגישה אווירה של יום זיכרון...

19:35 - גמר הפיינל-פור הסתיים כאשר מכבי הגיעו למקום השני, חבל שלא מקום ראשון אבל גם מקום שני זה מעולה! מתחיל השידור לקראת כניסת יום הזיכרון ומוקרנת בחדשות כתבה על פיצוץ נגמ"ש שהוביל למוות של 5 חיילים. בעקבות הפיצוץ החזק, כך מתואר בכתבה, התבקשו חיילים מהיחידה לחפש את שרידי חבריהם בין החולות זאת בכדי להביא אותם לקבורה. אווירת יום הזיכרון מתחילה להגיע.

20:00 - צפירה

20:01 - מתחיל טקס פתיחת אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אני מחליטה שלא לצפות בטקס או בכלל בתוכנית כלשהי על יום הזיכרון בכדי לא להיות מדוכאת.

באיזור 21:30 - מתחילה תוכנית על סרן ניר לקריף ז"ל שנהרג בהתרסקות המסוקים ברומניה בקיץ האחרון. פה כבר נשברתי. לראות את אישתו האלמנה נושאת את בתם המשותפת ברחמה, בת שלא תזכה להכיר את אביה, מספרת על החיים עם ניר ובלעדיו, לראות את האבא פורץ בבכי כשרואה את חפציו של ניר ומריח את מדיו, לראות את האימא קוראת לבנה שיקום מהקבר ויתעורר... רק מלחשוב על זה עכשיו יורדות לי שוב דמעות. 


אני בת למשפחה שכולה, סבי אמנם נפטר בגיל מבוגר אך הוא היה נכה צה"ל (קטוע שני רגלים) אשר נפטר ממחלה בעקבות שירותו הצבאי. אני לא יודעת את הסיבה המדוייקת להיותו קטוע רגלים או מהי המחלה שהייתה לו וגרמה למותו, אבל בכל יום זיכרון ובכל צפירה עולים בי געגועים אליו.

הוא נפטר בשנת 1995, כשהייתי בת 11, שלושה ימים אחרי היום הולדת שלי אם נדייק, אבל עדיין אני זוכרת את הקול שלו, את המשפטים שהוא היה אומר לי ו"הקונצים" שהוא היה עושה לי ולשאר המשפחה.

סבא פאול ז"ל - תמיד תשאר בליבי, אוהבת ומתגעגעת!


מדובר ביום לא קל, בין אם נפל מישהו קרוב ובין אם לא, מדינת ישראל עומדת פה בזכות 22,867 החיילים, הלוחמים והאזרחים אשר נתנו את חייהם בשביל המדינה.